כן, זה נשמע "מטורף", אבל זו התלונה ש- משרד החוץ להציע לתלמידים שלך התמחות בחו"ל מבלי להניח משכורות מקבילות או הוצאות אחרות. על פי תלמידים אלה, "רק התלמידים שהוריהם יכולים להרשות לעצמם לשלם את כל הוצאותיהם בחו"ל זכאים לחינוך איכותי".
תלמידים אלה של קורסים אחרונים ביחסים בינלאומיים, משפט וכלכלה או מדע המדינה שרוצים להגיש מועמדות לתפקידים אלה נאלצו לקרוא בהצעה האמורה את הדברים הבאים: "נזכיר כי מועמדים משתתפים בפרקטיקות אלה במונחים הרגילים: על בסיס ללא תשלום ובהנחת הוצאות הלינה והמחיה שלהם, כמו גם ביטוח רפואי במהלך שהותם."
ברור שמשרד החוץ ייחס ל חוסר תקציב אי יכולת לשלם הוצאות אלה, שכן ממשלות אחרות יכולות להשתלט עליהן בשנים קודמות.
בחלק מהקריירות יש התמחות חיצונית בסך הכל 300 שעות שעל התלמיד לעמוד בהן. עם זאת, באחרים מספר שעות זה גדל ועבר מ -300 ל -500.
בכל יום שעובר מציעים לנו פחות חינוך ציבורי וחינוך ציבורי (שווה את היתירות). אילו הבדלים עדיין קיימים בין אוניברסיטאות פרטיות וציבוריות? המחיר לאשראי עולה בכל האוניברסיטאות, יש פחות ופחות מלגות (ורט העניק 258 מיליון פחות מלגות במהלך כהונתו), התוכנית בוטלה ארסמוס + שנתנו 100 יורו יותר לתלמידים הטובים ביותר, יש פחות מורים והם לא מוחלפים במשיכות שלהם וכו '. נקודות אינסופיות שעושות אותך לשקף את עתיד החינוך הספרדי ומי יוכל לגשת להכשרה איכותית ... האם נצטרך לחסוך הון בכדי שנוכל לשלם לילדינו מחר עבור קריירה באוניברסיטה ציבורית כפי שקורה כיום בחינוך הפרטי?