עם פתיחת שנת הלימודים החדשה, יתכן מאוד שעזבנו אותך עגילים נושאים מסוימים. נושאים שבזמן הלימודים עלולים לגרום לכם לכאב ראש. לדוגמה, דמיינו שהשארתם נושא לא גמור. משמעות הדבר היא שלפעמים עלינו לחשוב על נושא אחר. דאגה, כמובן, מכיוון שמדובר בנושא חומר נוסף אשר נצטרך לחזור עליהם במהלך הקורס. לכן, קושי נוסף, ואם לא ינהל אותם היטב, עוד יותר חרדה לגבי לימודים.
התוצאה היא שלא רק נצטרך ללמוד את כל החומר הנדרש בקורס עצמו, אלא גם כל חומר נוסף שיש לנו. זוהי רק דוגמה אחת, אך היא תעזור לכם לקבל מושג מה יכול לקרות. חששות אקדמיים בתודעה שלנו: חסימות מחשבתיות, עייפות, תחושה של חוסר יכולת לעמוד בקצב, פחד מכישלון או מאכזב אחרים. מה העצה הטובה ביותר? תתמודד איתםתמיד, כמובן, בצורה הטובה ביותר האפשרית, עם ארגון, טיפול עצמי, ובמידת הצורך, בקשת תמיכה.
מהן דאגות לימודיות ומדוע הן מופיעות?
חששות במחקר יכולים לנוע בין אי נוחות קלה לבין חרדה עזה שחוסמים אותנו. הם מתעוררים כשאנחנו מרגישים שהישגים, מבחנים, עומס עבודה או לחץ אקדמי מונעים מאיתנו להשיג את מטרותינו. לַעֲלוֹת עַלזה לא תמיד נראה מבחוץ, אבל זה יכול להשפיע על... התרכזות, כדי שאר, להערכה עצמית וליכולת ליהנות מהשלב האקדמי ברוגע.
במינונים קטנים, הפעלה מסוימת יכולה להיות מועילה מכיוון שהיא מגבירה את ערני ועוזר בריכוז. עם זאת, הבעיה מתעוררת כאשר הפעלה זו היא אינטנסיבי מדיזה נמשך זמן רב או מופיע בזמנים שבהם זה כבר לא מועיל. אז התודעה מתמלאת בציפיות שליליות, הריכוז מחמיר, הגוף מתמתח והלימודים הופכים לקשים יותר ויותר, גם אם התלמיד מקדיש שעות רבות.
חששות אלה נפוצים ב בית ספר תיכוןבסטודנטים באוניברסיטה ובאנשים שמתכוננים ניגודיםבכל שלב הדרישות משתנות, אך אלמנטים כמו השוואה עם שאר חברי הכיתה, פחד מכישלון, פרפקציוניזם או התחושה שציון יכול להגדיר את העתיד האקדמי והמקצועי חוזרים על עצמם.
חששות אופייניים כאשר יש נושאים לא גמורים
במקרה שחשפנו, הטוב ביותר יהיה לבלות קצת זמן נצטרך להקדיש זמן בכל יום ללימוד החומר שפיגרנו בו. זה לא אומר שנזניח את הנושאים האחרים. להיפך. נצטרך ללמוד את כולם, תוך קביעת [לוח זמנים/מסגרת זמן/וכו']. לוח זמנים ריאלי כדי שלא הכל יצטבר ואז תהיה לנו בעיה פחות או יותר חמורה של רוויה, נדודי שינה או חסימה.
כאשר יש נושאים להשלים, נפוץ שיעלו מחשבות כמו "לא אוכל להתמודד עם הכל", "מאוחר מדי להשלים פערים", או "אם אכשל שוב, אהיה כישלון". מחשבות אלו מגבירות את לחץ פנימי ויכול להוביל ל סחבתהימנעות מלימודים דווקא משום שהם גורמים לחרדה. ככל שנמנעים מהם יותר, כך מצטבר יותר חומר ותחושת הצפה גוברת.
כדי לשבור את המעגל הזה, זה עוזר מאוד לחלק את תוכנית הלימודים הצפויה ל... משימות קטנותקבעו יעדים יומיים ברי השגה וחגגו כשאתם מגיעים אליהם. זה לא עניין של שלמות, אלא של התקדמות מתמדת. לוח שנה גלוי עם ימים זמינים, מבחנים מתוכננים ובלוקי עבודה שיש לבצע בכל יום מספק תחושה של... לִשְׁלוֹט ומפחית את הרעיון שהכל מכריע.
כדאי גם לבחון מחדש את סוג הדרישות שאנו מציבים לעצמנו. שְׁלֵמוּתָנוּת ("אני חייב לשלוט בהכל בפעם הראשונה", "אני לא יכול לעשות טעויות") מגבירה דאגה ומתח. חשיבה לומדת ("אני משתפר", "אני עושה טעויות ומתקן אותן") מקלה על שמירה על מאמץ לאורך זמן מבלי להרגיש כל הזמן דחוף לקצה גבול היכולת.
איך להתארגן כך שדאגות לא ישלטו בלימודים
מצד שני, מכיוון שאנחנו מדברים על חששות, אנו ממליצים שכשאתה לומד נושא אתה אפילו לא חושב על האחרים. אם אתה עם אחד, להתמקד בזהבאותו רגע, האחרים לא יהיו חשובים. לכל אחד יהיה את הזמן שלו. התמקדות זו במשימה אחת בכל פעם מפחיתה את התחושה של "לא לסיים כלום" ומשפרת את איכות הלמידה.
כמה הנחיות מועילות לניהול דאגות בזמן שאתם מתארגנים הן:
- לכונן שגרה קבועה לימוד (באותם זמנים ובאותם מקום ככל האפשר), משום שיכולת חיזוי מספקת ביטחון.
- חלקו את המחקר ל מפגשים קצרים (לדוגמה, בלוקים של 25-30 דקות עם הפסקות קצרות) כדי למנוע תשישות נפשית.
- השתמשו במתכנן או בלוח שנה כדי לרשום מבחנים, מטלות וחזרות, כך שהעבודה שלכם לא תהיה תלויה אך ורק בזיכרון או בדחף של הרגע.
- הקדישו זמן ל חזרה לפני כל בחינהאבל בלי ליפול למלכודת של למידה של הרגע האחרון שמעוררת חרדה ותחושה של מרוץ נגד השעון.
בנוסף לארגון, הדברים הבאים הם קריטיים: הרפיה (נשימות עמוקות, הפסקות קצרות למתיחות, עצימת עיניים לכמה שניות והבחנה ביציבה וכו'). בתרגול קבוע, טכניקות אלו מסייעות להפחית עוררות פיזית משום שהתודעה אינה מתעכבת כל כך על מחשבות קטסטרופליות לגבי העתיד האקדמי.
חרדת בחינות, תיכון, אוניברסיטה ומבחנים תחרותיים
La חרדת מבחנים זוהי אחת הדאגות הנפוצות ביותר. היא יכולה להתעורר כשחושבים על תאריך הבחינה, מדמיינים את הראש מתרוקן, או נזכרים בכישלונות מהעבר. לפעמים סטודנטים יודעים את החומר בבית, אבל בכיתה הם קופאים, חווים טכיקרדיה, מזיעים יותר מהרגיל, או מרגישים שהם לא זוכרים כלום; רק המחשבה שזה עלול לקרות שוב מגבירה את המתח לקראת מבחנים עתידיים.
בשלבים כמו בית ספר תיכון שינויים אישיים, לחץ על ציונים, השוואה עם עמיתים ופחד מאי השגת יעדים אקדמיים מסוימים מעורבבים לעתים קרובות יחד. ב אוניברסיטה לכך מתווספים אוטונומיה, הצורך להתארגן, עומס עבודה מוגבר, ולפעמים, הסתגלות לעיר חדשה או לסביבה תחרותית יותר. ב ניגודיםהדאגה מתמקדת במאמץ הממושך, במספר המקומות המוגבל ובחוסר הוודאות המתמיד לגבי התוצאה.
בכל המקרים, חשוב להבחין בין עצבנות רגילה לבין חרדה שמפריעה באופן ברור לחיי היומיום: נדודי שינה מתמשכיםהתקפי בכי תכופים עקב בעיות בלימודים, הימנעות ממשימות חשובות, ירידה משמעותית בביצועים או עלייה בסכסוכים בבית עקב לימודים.
כאשר דאגות מגיעות לרמה זו, מומלץ מאוד לפנות תמיכה מקצועית ייעודיתפסיכולוגיה יישומית בתחום האקדמי עוסקת במחשבות שליליות על ביצועים, פחד מכישלון, ביקורת עצמית מוגזמת, הרגלי למידה וויסות רגשי. הבנת המתרחש ואסטרטגיות למידה המותאמות לכל אדם מאפשרות מערכת יחסים בריאה יותר עם הלימודים ועם עצמו, מה שהופך את שנת הלימודים לחוויה של טיול בפארק יותר מאשר מסלול מכשולים מתמשך.
למרות שדאגות יכולות לגרום יותר לכאב ראש, אל תדאגעל ידי ביצוע הכל בצורה הנכונה, עם ארגון ריאלי, הפסקות מספקות, טכניקות הרפיה ובקשת עזרה בעת הצורך, הלמידה הופכת לניתנת לניהול בקלות רבה יותר וניתן להתקדם, אפילו עם נושאים תלויים ועומדים, מבלי שחרדה תכתיב את כל התהליך.